קומי צאי מתוך ההפֵכָה
הרב ירחמיאל ברילקה
…”כימות ענותך ינחמך צור וישיב שבות שבטי ישורון וירים את שפָלָיך.
עוד תעדי בעדי שני ותוף תיקחי תלכי במחול וצהלי במחוליך.
ירום לבבי בעת יאיר לך צור ויגיה לחָשכֵך ויאירו אפֵלָיך.”
קינה לתשעה באב מהמר”ם מרוטנברג
בתלמוד ובמדרש נמסרו סיבות רבות שגרמו לחורבן ושאלות ותשובות על מה חרבה הארץ ומה גרם לגלות. טרם הספקנו לבנות את הבית השלישי ועדיין אנו נמצאים בראשית צמיחת גאולתנו. אין לנו ברירה אלא להשקיע בתיקון עולם ובתיקון אותם הדברים שדבקו בנו כדי להגיע לגאולה שלמה. עלינו לתקן את המידות כדי שלא נהיה “אוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם” כדברי ר”א במסכת יומא ט:
אל לנו להתנחם במחשבה שגילויים שליליים שבתקופתנו הם פחות חמורים. אין מנוס מלהשתדל ולשפר מעשינו כדי לזכות בבניית המקדש בימינו. כדי להיות זכאים לבנין הבית יש להתרחק מהמצב שלפני החורבן. אז נזכה להפיכת האבל “לששון ולשמחה ולמועדים טובים” כדברי הנביא זכריה.
עלינו להשתדל לתרום כל אחד ואחת במסגרתו ולבנות קהילות המעניקות אהבה לאחֵר, המקבלות בתוכן את כל אחינו בני ישראל. קהילות שאין בהן “הם” ו”אנחנו”, אלה רק אגודה אחת לעשות רצונו בלבב שלם. קהילות המשתדלות לכלול שמחת הפרט עם שמחת הכלל ועיצבונותיו הפרטיים עם עיצבון ותוגת כלל האומה. קהילות בהן כל החפץ מקבל חומר תורני הכתוב על ידי אישה, ועל ידי תלמידי חכמים מכל הקבוצות המזדהות עם ההלכה, וגם חומר בו מופיעה המילה “שלום” והמילה חב”ד. קהילות שחבריהם נוטלים עמם את לבם לבית הכנסת ומשאירים את ייחוסם בבית, ולא נוטלים עמם את ייחוסם לבית הכנסת ומניחם את לבם בביתם, (בין כך ובין כך, אין יחסנות ולבביות דרים בכפיפה אחת). קהילות בהן אין משתמשים בתגא. קהילות שמביעות בגלוי את שאט נפשן מההתנהגות של מחללי שם שמים הסוקלים צעיר שנברא בצלם. קהילות היודעות לגנות את כל דרכי האלימות, ושאומרות תהילים לחזרה בתשובה של מפירי החוק. קהילות בהן “אלו ואלו” יהיו דברי אלוקים חיים. קהילות אכפתיות היודעות לעמוד על זכויותיו של כל פרט ופרט מבלי לשקר לעצמם. קהילות היודעות לחבק בתוכן חסידים ומתנגדים, ספרדים ואשכנזים, גרי צדק ועולים חדשים, חילונים וחרדים, גברים ונשים, טף וזקן. קהילות שבהן יכלו לתלות שלטים בלי שיסירו אותם. קהילות שבהן כולם שותפים בשימור וחיזוק הזהות והמסורת היהודית, באהבה. קהילות לומדות תורה ומתפללות בכוונה, המחנכות לאהבת הבורא ולאהבת הזולת. קהילות המכבדות את מגוון הדעות של עם ישראל, שבהן כל חבריה מחויבים לכלל ומודעים לצרכי הציבור. קהילות המסוגלות לתמוך ולחזק את מנהיגותן הנבחרת באופן דמוקרטי. קהילות המעודדות השתתפות של הפרט בתהליך קביעת המדיניות וקבלת החלטות בכל הרמות.
קהילות שזוכות לדברים הרבה, כדברי רבי מאיר באבות: …”שכל חבריה נקראים רֵע אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות” …”ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר [משלי ח:יד]: “לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה”. … והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים”.
קהילות היודעות לחדש ולהחיות את הרגש, לרכך את הלבבות, לפתוח מקור דמעות העיניים, לבכות ולתנות על צרותינו ועל החורבן, לאמץ ולחזק רוח התקווה לעתיד, לצפות ולקוות לקץ הגאולה.
הרב ירחמיאל ברילקה